אינטליגנציה של נתונים גנרטיביים

מפעל חדש ללכידת פחמן יוציא 36,000 טון CO2 מהאוויר בכל שנה

תאריך:

תמונה

לפני קצת פחות משנה, הגדול בעולם לכידת אוויר ישירה (DAC) המפעל קיבל פועל באיסלנד. המפעל, שנקרא אורקה על שם המילה האיסלנדית לאנרגיה, נבנה על ידי החברה השוויצרית שיא בשיתוף עם חברת אחסון פחמן איסלנדית Carbfix. אורקה יכולה ללכוד כ-4,000 טונות של פחמן בשנה (לקנה מידה, זה שווה לפליטות השנתיות של 790 מכוניות).

כעת Climeworks בונה מתקן נוסף שגורם לאורקה להיראות זעירה בהשוואה. החברה פרצה השבוע במפעל Mammoth שלה. עם קיבולת לכידת CO₂ של 36,000 טון בשנה, Mammoth תהיה גדולה כמעט פי 10 מ-Orca.

בעוד שלאורקה יש 8 מיכלי אספן כל אחד בערך בגודל ובצורה של מכולת שילוח רגילה, לממות' יהיו 80. המיכלים הם בלוקים של מאווררים ומסננים היונקים אוויר ומוציאים את ה-CO2 שלו, ש-Carbfix מערבבת עם מים ומזריקה מתחת לאדמה, שם תגובה כימית הופכת אותו לסלע.

כמות האנרגיה העצומה הנדרשת לתהליך זה תגיע תחנת כוח Hellisheiði בדרום מערב איסלנד. המתקן, השוכן על רמת לבה, הוא המפעל הגיאותרמי השלישי בגודלו בעולם, עם תפוקה של 303 מגה וואט חשמל ו-400 מגה וואט אנרגיה תרמית.

צריכת האנרגיה של DAC, במיוחד כאשר היא נחשבת בשילוב עם כמות ה-CO2 (הזעירה יחסית) שהיא לוכדת, היא החיסרון הגדול ביותר שלו. מקור האנרגיה ממקורות מתחדשים עוזר, אבל זה עדיין לא בלתי מוגבל וגם לא בחינם.

אורקה וממות' משתמשות שתיהן בטכנולוגיית DAC מוצקה, המשתמשת במסננים סופגים הנקשרים כימית ל-CO2 (בניגוד למערכות נוזליות, המעבירות אוויר דרך תמיסות כימיות כדי להסיר את ה-CO2). יש לחמם את המסננים ולהניח אותם תחת ואקום כדי לשחרר וללכוד את ה-CO2 המרוכז, שאותו יש לדחוס בלחץ גבוה במיוחד.

על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, ישנם 19 מפעלי DAC הפועלים ברחבי העולם כיום. הם לוכדים יותר מ-0.01 מגה טון (10,000 טון) של פחמן דו חמצני בשנה. יחד עם Mammoth, צמח נוסף שלפי הדיווחים ילכד מיליון טון מטרי לשנה של CO2 מתוכנן להתחיל בבנייה בטקסס עד דצמבר הקרוב.

Climeworks הושקה על ידי יאן ורצבאכר וכריסטוף גבלד בשנת 2009 מתוך ETH ציריך, האוניברסיטה הטכנית הראשית בשוויץ. מאז, ורצבאכר אמר לי CNBC, טכנולוגיית ה-DAC השתפרה בצעדי ענק. "התחלנו עם מיליגרם של פחמן דו חמצני שנלכדו מהאוויר", אמר. "אז עברנו ממיליגרם לגרם, מגרם לק"ג לטון ל-1,000 טון". סוג כזה של עליית רמות במהלך 13 שנים אינו דבר של מה בכך.

עם זאת, כדי לעמוד ביעדים העתידיים שלה, החברה תנתק את עבודתה עבורה; הם שואפים להסיר מיליוני טונות של CO2 בשנה עד 2030 ומיליארד בשנה עד 2050.

בינתיים, הפליטות העולמיות עלו על 36 מיליארד טון בשנה שעברה. 36,000 טון (כמות ה-CO2 שתילכד על ידי מתקן ממות') היא חלק זניח מהסך הכל. האם זה בכלל שווה את צריכת האנרגיה, עלויות הבנייה והתחזוקה, ולמען האמת, את המאמץ? או שהחשמל הנוצר גיאותרמית יעבור שימוש טוב יותר בהפעלת מכוניות חשמליות?

יהיו כל מיני פשרות והחלטות קשות כשאנחנו ממשיכים להתמודד עם משבר האקלים. גם אם אוטומציה ועלייה ביעילות האנרגטית יורידו את העלות של לכידת אוויר ישירה, לא ברור אם זה יהיה פתרון בר-קיימא. מנכ"ל Climeworks גבלד אופטימי; "אף אחד מעולם לא בנה את מה שאנחנו בונים ב-DAC, ואנחנו גם צנועים וגם מציאותיים

שהדרך הבטוחה ביותר להצליח היא להפעיל את הטכנולוגיה בעולם האמיתי מהר ככל האפשר", הוא אמר. בניית מפעל ממות' צפויה להסתיים בעוד 18 עד 24 חודשים.

תמונת אשראי: שיא

ספוט_ימג

המודיעין האחרון

ספוט_ימג

דבר איתנו

שלום שם! איך אני יכול לעזור לך?