בשנת 2022, חוקרים במעבדה לאקולוגיה חושית והתנהגותית של דבורים באוניברסיטת קווין מרי בלונדון צפו בדבורים עושות משהו יוצא דופן: היצורים הזעירים והמטושטשים עסקו בפעילות אפשר לתאר רק כמשחק. בהינתן כדורי עץ קטנים, הדבורים דחפו אותם וסובב אותם. להתנהגות לא היה קשר ברור להזדווגות או הישרדות, והיא גם לא זכתה לתגמול על ידי המדענים. זה היה, כנראה, רק בשביל הכיף.

המחקר על דבורים שובבות הוא חלק ממכלול מחקרים שקבוצה של חוקרים בולטים של מוחות בעלי חיים ציטטה היום, תוך חיזוק הצהרה חדשה שמרחיב את התמיכה המדעית בתודעה לחבילה רחבה יותר של בעלי חיים ממה שהוכר רשמית בעבר. במשך עשרות שנים, יש הסכמה רחבה בין מדענים שלבעלי חיים הדומים לנו - לקופים הגדולים, למשל - יש ניסיון מודע, גם אם התודעה שלהם שונה משלנו. אולם, בשנים האחרונות החלו חוקרים להכיר בכך שהתודעה עשויה להיות נפוצה גם בקרב בעלי חיים שונים מאוד מאיתנו, כולל חסרי חוליות עם מערכת עצבים שונה לחלוטין ופשוטה בהרבה.

ההצהרה החדשה, שנחתמה על ידי ביולוגים ופילוסופים, מאמצת את ההשקפה הזו באופן רשמי. נכתב, בחלקו: "הראיות האמפיריות מצביעות לפחות על אפשרות ריאלית של חוויה מודעת בכל בעלי החוליות (כולל כל הזוחלים, הדו-חיים והדגים) וחסרי חוליות רבים (כולל, לכל הפחות, רכיכות צפלופוד, סרטנים עשר רגליים וחרקים)." בהשראת ממצאי מחקר עדכניים המתארים התנהגויות קוגניטיביות מורכבות בבעלי חיים אלו ואחרים, המסמך מייצג קונצנזוס חדש ומציע כי ייתכן שהחוקרים העריכו יתר על המידה את מידת המורכבות העצבית הנדרשת לתודעה.

הצהרת ניו יורק בת ארבע פסקאות על תודעת בעלי חיים נחשפה היום, 19 באפריל, בכנס בן יום אחד בשם "המדע המתהווה של תודעת בעלי חיים" מתקיים באוניברסיטת ניו יורק. בראשות הפילוסוף ומדען הקוגניציה קריסטין אנדרוז מאוניברסיטת יורק באונטריו, הפילוסוף ומדען הסביבה ג'ף סבו מאוניברסיטת ניו יורק, והפילוסוף יונתן ליבנה מבית הספר לכלכלה ומדע המדינה בלונדון, ההצהרה נחתמה עד כה על ידי 39 חוקרים, כולל הפסיכולוגים ניקולה קלייטון ו איירין פפרברג, מדעני המוח אניל סת' ו כריסטוף קוך, הזואולוג לארס צ'יטקה, והפילוסופים דוד צ'למרס ו פיטר גודפרי-סמית'.

ההצהרה מתמקדת בסוג התודעה הבסיסי ביותר, המכונה תודעה פנומנלית. בניסוח גס, אם ליצור יש תודעה פנומנלית, אז זה "כמו משהו" להיות אותו יצור - רעיון שהובע על ידי הפילוסוף תומס נגל במאמרו רב ההשפעה משנת 1974, "איך זה להיות עטלף?" גם אם יצור שונה מאוד מאיתנו, כתב נגל, "ביסודו של אורגניזם יש מצבים נפשיים מודעים אם ורק אם יש משהו שהוא כמו be האורגניזם הזה. ... נוכל לקרוא לזה האופי הסובייקטיבי של החוויה." אם יצור מודע בצורה פנומנלית, יש לו את היכולת לחוות רגשות כמו כאב או עונג או רעב, אך לא בהכרח מצבים נפשיים מורכבים יותר כמו מודעות עצמית.

"אני מקווה שההצהרה [מושכת] תשומת לב רבה יותר לנושאים של תודעה לא אנושית, ולאתגרים האתיים הנלווים לאפשרות של חוויות מודעות הרבה מעבר לאדם", כתב סת', מדען מוח מאוניברסיטת סאסקס, באימייל. "אני מקווה שזה יעורר דיון, מודיע על מדיניות ופרקטיקה ברווחת בעלי חיים, ומעורר הבנה והערכה שיש לנו הרבה יותר במשותף עם בעלי חיים אחרים מאשר עם דברים כמו ChatGPT."

מודעות גוברת

ההכרזה החלה להתגבש בסתיו האחרון, בעקבות שיחות בין סבו, אנדרוז ובירץ'. "שלושתנו דיברנו על כמה שקרה במהלך 10 השנים האחרונות, ב-15 השנים האחרונות, במדע תודעת בעלי החיים", נזכר סבו. עכשיו אנחנו יודעים, למשל, את זה תמנונים מרגישים כאב ו דיונון זוכר פרטים של אירועי עבר ספציפיים. מחקרים בדגים מצאו את זה נראה שפשפש נקי יותר עובר גרסה של "מבחן המראה", המעידה על מידה של הכרה עצמית, וזה דגי זברה מראים סימני סקרנות. בעולם החרקים, דבורים מראות התנהגות משחק לכאורהתוך תסיסנית לזבובי פירות יש דפוסי שינה ברורים מושפעים מהסביבה החברתית שלהם. בינתיים, סרטנים מציגים מצבים דמויי חרדה - ומצבים אלה יכולים להשתנות על ידי תרופות נוגדות חרדה.

סימנים אלו ואחרים למצבים תודעים בבעלי חיים שנחשבו מזמן פחות ממודעים נרגשים ומאתגרים ביולוגים, מדעני קוגניציה ופילוסופים של הנפש. "הרבה אנשים קיבלו עכשיו במשך זמן מה, שלדוגמה, יונקים וציפורים הם או מודעים או סביר מאוד שהם יהיו בהכרה, אבל פחות תשומת לב הוקדשה לבעלי חוליות אחרים ובעיקר חסרי חוליות", אמר סבו. בשיחות ובפגישות, מומחים הסכימו במידה רבה שבעלי חיים אלה חייבים להיות בעלי הכרה. עם זאת, הקונצנזוס החדש שנוצר לא הועבר לציבור הרחב, כולל מדענים וקובעי מדיניות אחרים. אז שלושת החוקרים החליטו לנסח הצהרה ברורה ותמציתית ולהפיץ אותה בין עמיתיהם לאישור. ההכרזה לא נועדה להיות מקיפה אלא "להצביע לאן אנחנו חושבים שהתחום נמצא עכשיו ולאן מועדות פני השדה", אמר סבו.

ההכרזה החדשה מעדכנת את המאמץ האחרון לבסס הסכמה מדעית על תודעת בעלי חיים. בשנת 2012, חוקרים פרסמו את הצהרת קיימברידג' על התודעה, שאמר כי למערך של בעלי חיים לא אנושיים, כולל אך לא רק יונקים וציפורים, יש "היכולת להפגין התנהגויות מכוונות" וכי "בני אדם אינם ייחודיים בהחזקת המצעים הנוירולוגיים היוצרים תודעה".

ההכרזה החדשה מרחיבה את היקף קודמתה וגם מנוסחת בקפידה יותר, כתב סת. "זה לא מנסה לעשות מדע על ידי תכתיב, אלא מדגיש את מה שעלינו לקחת ברצינות לגבי תודעת בעלי חיים והאתיקה הרלוונטית בהתחשב בהוכחות ובתיאוריות שיש לנו." הוא כתב שהוא "אינו בעד מפולות של מכתבים פתוחים וכדומה", אבל בסופו של דבר "הגיע למסקנה שכדאי מאוד לתמוך בהכרזה הזו".

גודפרי-סמית', פילוסוף מדע מאוניברסיטת סידני שעבד רבות עם תמנונים, מאמין שההתנהגויות המורכבות של אותם יצורים - כולל פתרון בעיות, שימוש בכלים והתנהגות משחק - יכולות להתפרש רק כאינדיקטורים לתודעה. "יש להם את העיסוק הקשוב הזה בדברים, איתנו ועם חפצים חדשים שמקשה מאוד לא לחשוב שיש די הרבה שקורים בתוכם", אמר. הוא ציין כי עיתונים אחרונים המתבוננים בכאב ובמצבים חלומיים בתמנונים ובדיונון "מצביעים לאותו כיוון... לעבר חוויה כחלק אמיתי מחייהם".

בעוד שלרבים מבעלי החיים המוזכרים בהצהרה יש מוחות ומערכות עצבים שונות מאוד מאלו של בני אדם, החוקרים אומרים שזה לא צריך להוות מחסום לתודעה. לדוגמה, מוח של דבורה מכיל רק כמיליון נוירונים, לעומת כ-86 מיליארד במקרה של בני אדם. אבל כל אחד מאותם נוירונים של דבורים עשוי להיות מורכב מבחינה מבנית כמו עץ ​​אלון. רשת הקשרים שהם יוצרים גם היא צפופה להפליא, כאשר כל נוירון יוצר קשר עם אולי 10,000 או 100,000 אחרים. מערכת העצבים של תמנון, לעומת זאת, מורכבת בדרכים אחרות. הארגון שלה מבוזר מאוד ולא ריכוזי; זרוע כרותה יכולה להפגין הרבה מההתנהגויות של בעל החיים השלם.

התוצאה, אמר אנדרוז, היא ש"אולי לא נצטרך כמעט ציוד כמו שחשבנו שעשינו" כדי להגיע להכרה. היא ציינה, למשל, שאפילו קליפת המוח - השכבה החיצונית של מוח היונקים, אשר מאמינים כי היא ממלאת תפקיד בקשב, תפיסה, זיכרון והיבטים מרכזיים אחרים של התודעה - עשויה שלא להיות נחוצה עבור התודעה הפנומנלית הפשוטה יותר. בהצהרה.

"היה ויכוח גדול אם דגים הם בהכרה, והרבה מזה היה קשור לכך שהם חסרים את מבני המוח שאנו רואים ביונקים", אמרה. "אבל כשמסתכלים על ציפורים וזוחלים ודו-חיים, יש להם מבני מוח שונים מאוד ולחצים אבולוציוניים שונים - ובכל זאת חלק ממבני המוח האלה, אנחנו מוצאים, עושים את אותה סוג של עבודה שעושה קליפת המוח בבני אדם ."

גודפרי-סמית' הסכים, וציין שהתנהגויות המעידות על תודעה "יכולות להתקיים בארכיטקטורה שנראית זרה לחלוטין לאדריכלות החולייתנים או האנושית".

יחסי מודע

בעוד להצהרה יש השלכות על הטיפול בבעלי חיים, ובמיוחד על מניעת סבל של בעלי חיים, סבו ציין שהמיקוד צריך ללכת מעבר לכאב. זה לא מספיק שאנשים ימנעו מבעלי חיים בשבי לחוות כאב ואי נוחות גופנית, אמר. "עלינו גם לספק להם את סוגי ההעשרה וההזדמנויות המאפשרות להם לבטא את האינסטינקטים שלהם ולחקור את סביבותיהם ולעסוק במערכות חברתיות ובדרך אחרת להיות הסוכנים המורכבים שהם."

אבל ההשלכות של הענקת התווית של "מודע" למגוון רחב יותר של בעלי חיים - במיוחד בעלי חיים שלא התרגלנו לשקול את האינטרסים שלהם - אינן פשוטות. לדוגמה, היחסים שלנו עם חרקים עשויים להיות "בהכרח אנטגוניסטיים במקצת", אמר גודפרי-סמית'. כמה מזיקים אוכלים יבולים, ויתושים יכולים לשאת מחלות. "הרעיון שנוכל לעשות שלום עם היתושים - זו מחשבה שונה מאוד מהרעיון שנוכל לעשות שלום עם דגים ותמנונים", אמר.

באופן דומה, תשומת לב מועטה ניתנת לרווחתם של חרקים כגון תסיסנית, הנמצאים בשימוש נרחב במחקר ביולוגיה. "אנחנו חושבים על רווחתם של בעלי חיים ושל עכברים במחקר, אבל אנחנו אף פעם לא חושבים על רווחתם של החרקים", אמר מטילדה גיבונס, שחוקר את הבסיס העצבי של התודעה באוניברסיטת פנסילבניה וחתם על ההצהרה.

בעוד שגופים מדעיים יצרו כמה תקנים לטיפול בעכברי מעבדה, לא ברור אם ההכרזה של היום תוביל לסטנדרטים חדשים לטיפול בחרקים. אבל ממצאים מדעיים חדשים מעוררים לפעמים מדיניות חדשה. בריטניה, למשל, חקיקה שנחקקה להגביר את ההגנה על תמנונים, סרטנים ולובסטרים לאחר בית הספר לכלכלה בלונדון לדווח ציינו שאותן חיות יכולות לחוות כאב, מצוקה או נזק.

בעוד שההצהרה אינה מזכירה בינה מלאכותית, סוגיית התודעה האפשרית לבינה מלאכותית עמדה בראשם של חוקרי תודעה של בעלי חיים. "סביר מאוד שמערכות AI נוכחיות יהיו מודעות", אמר סבו. עם זאת, מה שלמד על מוחות בעלי חיים "נותן לי הפסקה וגורם לי לרצות לגשת לנושא בזהירות ובענווה."

אנדרוז מקווה שההכרזה תעורר מחקר נוסף על בעלי חיים שלעתים קרובות התעלמו מהם, מהלך שיש לו פוטנציאל להרחיב עוד יותר את המודעות שלנו להיקף התודעה בעולם החי. "כל תולעי הנמטודות וזבובי הפירות האלה שנמצאים כמעט בכל אוניברסיטה - לומדים בהם תודעה", אמרה. "כבר יש לך אותם. מישהו במעבדה שלך יצטרך פרויקט. הפוך את הפרויקט הזה לפרויקט תודעה. דמיין ש!"